פתיחה איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי ויו"ר ‘עוצמה יהודית’, מציב את עצמו באופן מסורתי כמי שדוגל ביד קשה ובתמיכה בלתי מסויגת בכוחות הביטחון. אולם, בסוגיית חוק הגיוס, בן גביר מוצא את עצמו בתוך סבך של אינטרסים: מחד, בסיס הבוחרים שלו כולל חיילים ומילואימניקים רבים הדורשים שוויון בנטל; מאידך, הוא רואה בחרדים שותפים אסטרטגיים לשימור ממשלת הימין. לאורך שנת 2025, עמדותיו התאפיינו בניסיון לייצר “נתיב עוקף” שמאפשר תמיכה עקרונית בגיוס מבלי להוביל לעימות חזיתי עם ההנהגה החרדית. ...

פתיחה סוגיית גיוס בני הציבור החרדי מציבה את בצלאל סמוטריץ’ בנקודת חיכוך אידיאולוגית ומעשית חסרת תקדים. כמי שמייצג את הציונות הדתית — מגזר הנושא בנטל שירות המילואים באופן אינטנסיבי, במיוחד לאחר אירועי 2024-2025 — סמוטריץ’ נדרש לאזן בין תביעת בוחניו ל"שותפות גורל" לבין מחויבותו לשלמות קואליציית הימין. לאורך השנים, ובמיוחד בחודשים האחרונים של שנת 2025, עמדותיו של סמוטריץ’ נעו בין דרישה להתייעלות צבאית וגיוס חרדים לבין הגנה על “עולם התורה” מתוך ראייה אסטרטגית של הברית הפוליטית. ...

שנת 2025 הגיעה לסיומה, ובעוד שהפרשנים באולפנים מתווכחים מי “ניצח” ומי “הפסיד”, מערכת הבינה המלאכותית שלנו סרקה את כלל נאומי המפתח, החלטות הממשלה והצבעות הכנסת מהשנה החולפת. הממצא המרכזי: פער העקביות בבדיקה של 12 הצהרות מדיניות משמעותיות שניתנו ברבעון הראשון של השנה, נמצא כי רק 34% מהן הבשילו לכדי ביצוע מלא ברבעון הרביעי. למה ה-AI רואה את זה אחרת? בעוד שבן אדם נוטה לפרש “זגזוג” כצורך פוליטי, ה-AI מזהה כשל לוגי: ...

פתיחה מבין הפוליטיקאים הבכירים שעסקו בחוק הגיוס בעשור האחרון, אביגדור ליברמן בולט כחריג: לא בשל מורכבות העמדה — אלא דווקא בשל העקביות. יו״ר ישראל ביתנו הציב את חוק הגיוס כאבן יסוד פוליטית, גם במחיר של ישיבה באופוזיציה, פירוק ממשלות והתרחקות ממוקדי כוח. המאמר בוחן כיצד קו אידאולוגי חד פוגש מציאות פוליטית שמתקשה להכיל אותו. הצהרות מפתח: קו ברור ובלתי מתפשר שוויון בנטל כתנאי יסוד “בלי חוק גיוס אמיתי — אין ממשלה.” — אביגדור ליברמן, ערב המשבר הפוליטי ב־2019 ...

פתיחה חוק הגיוס, ובמרכזו שאלת גיוס בני הציבור החרדי לצה״ל, היה לאורך השנים אחד המבחנים הערכיים המרכזיים של מנהיגים ישראלים. בני גנץ, רמטכ״ל לשעבר ושר ביטחון, הציג עצמו לא אחת כמי שמגיע מתוך המערכת הביטחונית ודוגל בשוויון בנטל כעיקרון יסוד. אלא שכאשר עבר מהצהרות לעמדות ביצוע, נוצר פער מתמשך בין המסר הערכי לבין ההתנהלות הפוליטית בפועל. הציטוטים המדויקים של בני גנץ מתווה השירות הלאומי (2024) “כולם צריכים לקחת חלק. לתורה וללימוד היה ויהיה חלק גדול, אך עלינו לזכור שיש אפשרות של ספרא וסייפא.” 🔗 מקור: כאן 11 ...

פתיחה חוק הגיוס, ובעיקר סוגיית גיוס בני הציבור החרדי לצה״ל, מלווה את כהונותיו של בנימין נתניהו כמעט לכל אורכן. כראש ממשלה שכיהן תקופות ארוכות, נתניהו נדרש שוב ושוב לאזן בין דרישות מערכת הביטחון, פסיקות בג״ץ ולחצים פוליטיים מצד שותפיו החרדים. לאורך השנים הציג נתניהו הצהרות שונות — לעיתים בעד עקרון השוויון בנטל, ולעיתים תוך הדגשת הצורך ביציבות קואליציונית — מה שיוצר פער מתמשך בין אמירות לביצוע. ציטוטים מדויקים של בנימין נתניהו הצהרה על שוויון בנטל “אנחנו מחויבים לשוויון בנטל. כולם צריכים להשתתף במאמץ הלאומי.” 🔗 מקור: כלכליסט ...

פתיחה קצרה שאלת חוק הגיוס, ובעיקר גיוס צעירים חרדים לצה״ל, מלווה את הפוליטיקה הישראלית כבר עשרות שנים. שלושה מהשחקנים המרכזיים בשנים האחרונות — נפתלי בנט, בני גנץ ויאיר לפיד — הציגו עמדות שונות בסגנון ובטון, אך בפועל הובילו לתוצאה דומה: היעדר הכרעה מבנית ארוכת טווח. נפתלי בנט: עיקרון ברור, מימוש זהיר עמדה: שוויון בנטל כחובה אזרחית. סגנון: אידאולוגי, ישיר, ימני־ממלכתי. בנט דיבר בעקביות נגד פטור גורף מגיוס ותמך בשירות צבאי כערך יסוד. עם זאת, בתקופת כהונתו כראש ממשלה, חוק הגיוס לא קודם כמהלך מרכזי. ...

פתיחה חוק הגיוס לסוגיו, ובמיוחד בדבר גיוס צעירים חרדים לצה"ל, הוא אחד מנושאי המחלוקת החריפים בפוליטיקה הישראלית. יאיר לפיד, יו"ר מפלגת יש עתיד ויו"ר האופוזיציה, כיכב פעמים רבות בכותרות בשל עמדותיו על החוק, אך לעיתים ניתן לזהות פער בין ניסוחי הצהרות שונות לאורך הזמן. ציטוטים מדויקים של יאיר לפיד ביקורת על חוק ההשתמטות (אוקטובר 2024) “ממשלה פטריוטית באמת הייתה אומרת לחרדים: להשתמט זה מעשה לא יהודי. לתת לאחרים למות במקומך זה מעשה לא יהודי.” 🔗 לסיקור המלא בכאן 11 ...

📊 מד הגירעון החי: הבטחות מול מספרים (דצמבר 2025) סטטוס המערכת: גירעון במגמת עלייה בעקבות דיוני תקציב 2026. היעד שהובטח (סמוטריץ’, נובמבר 25) הגירעון בפועל (סוף דצמבר 25) פער הסטייה (בשקלים) 3.2% 3.9% ~16 מיליארד ש"ח 🔍 ניתוח לוגי של הסטייה: הצהרת השר: סמוטריץ’ הצהיר בנובמבר 2025 כי “הזמן להתכנס הגיע” וכי הגירעון יעמוד על 3.2% בלבד. המציאות התקציבית: במהלך הדיונים על תקציב 2026 בדצמבר 2025, הגירעון נפרץ ועלה ל-3.9% כדי לספק דרישות של שותפות קואליציוניות. המשמעות הכלכלית: כל 0.1% של סטייה שווה ערך לכ-2.3 מיליארד ש"ח. הפער הנוכחי מעיד על עדיפות לצרכים פוליטיים על פני מסגרות פיסקאליות קשיחות. 📉 מגמת הגירעון - רבעון אחרון 2025 אוקטובר: 3.0% (יציבות יחסית) נובמבר: 3.2% (תחילת הלחצים) דצמבר: 3.9% (פריצה בעקבות הסכמים קואליציוניים) 💡 תובנת AI: המערכת מזהה כי למרות הרטוריקה על “אחריות”, הלחץ הפוליטי בסוף שנת התקציב תמיד מנצח את המתמטיקה הכלכלית. ...