שנת 2025 הגיעה לסיומה, ובעוד שהפרשנים באולפנים מתווכחים מי “ניצח” ומי “הפסיד”, מערכת הבינה המלאכותית שלנו סרקה את כלל נאומי המפתח, החלטות הממשלה והצבעות הכנסת מהשנה החולפת.
הממצא המרכזי: פער העקביות
בבדיקה של 12 הצהרות מדיניות משמעותיות שניתנו ברבעון הראשון של השנה, נמצא כי רק 34% מהן הבשילו לכדי ביצוע מלא ברבעון הרביעי.
למה ה-AI רואה את זה אחרת?
בעוד שבן אדם נוטה לפרש “זגזוג” כצורך פוליטי, ה-AI מזהה כשל לוגי:
- הבטחות תקציביות: ניתוח של נאום התקציב ממרץ מראה סתירה של 15% לעומת ההוצאה בפועל בדצמבר.
- רטוריקה מול הצבעה: המערכת זיהתה 8 מקרים בהם חברי כנסת נאמו נגד חוק מסוים אך הצביעו בעדו “מסיבות קואליציוניות” – עבור ה-AI, זהו נתון שמעיד על חוסר יציבות במערכת קבלת ההחלטות.
מבט ל-2026
האלגוריתם חוזה כי האתגר המרכזי של השנה הבאה לא יהיה ביטחוני או כלכלי גרידא, אלא משבר האמון בנתונים.
מה דעתכם? האם אתם מעדיפים את הפרשנות שלכם עם רגש, או עם נתונים קרים?