פתיחה
סוגיית גיוס בני הציבור החרדי מציבה את בצלאל סמוטריץ’ בנקודת חיכוך אידיאולוגית ומעשית חסרת תקדים. כמי שמייצג את הציונות הדתית — מגזר הנושא בנטל שירות המילואים באופן אינטנסיבי, במיוחד לאחר אירועי 2024-2025 — סמוטריץ’ נדרש לאזן בין תביעת בוחניו ל"שותפות גורל" לבין מחויבותו לשלמות קואליציית הימין.
לאורך השנים, ובמיוחד בחודשים האחרונים של שנת 2025, עמדותיו של סמוטריץ’ נעו בין דרישה להתייעלות צבאית וגיוס חרדים לבין הגנה על “עולם התורה” מתוך ראייה אסטרטגית של הברית הפוליטית.
ציטוטים מדויקים של בצלאל סמוטריץ'
על חובת השירות והצורך בלוחמים (יוני 2024)
“הצבא צריך עוד לוחמים, והציבור החרדי צריך להיות חלק מזה. אי אפשר להמשיך עם המצב הקיים כשנטל המילואים שובר את הציבור המשרת.” 🔗 מקור: ערוץ 7
ההגנה על הקואליציה ועולם התורה (דצמבר 2025)
“לא ניתן יד לפירוק הממשלה על גבם של לומדי התורה. אנחנו נביא חוק שמעודד גיוס בהסכמה…” 🔗 מקור: ערוץ 14
הצורך בשינוי מבני בצה"ל כפתרון
“הוויכוח הוא לא רק על החרדים, אלא על גודל הצבא והיכולת שלו לקלוט. אי אפשר לדרוש גיוס המונים בלי שהצבא יבנה מסלולים מתאימים.” 🔗 מקור: ישראל היום
ניתוח עיתונאי של הסתירות
הציטוטים של סמוטריץ’ חושפים דואליות מובנית:
- המישור המגזרי: כנציג הציבור הדתי-לאומי, הוא משמיע קול ברור בדבר הצורך המבצעי בלוחמים נוספים ומתן פתרונות לציבור המילואים המותש.
- המישור הפוליטי: כשר בכיר בממשלת נתניהו, הוא משמש כ"בלם" נגד סנקציות חריפות על הציבור החרדי, מתוך הבנה שצעד כזה יוביל לבחירות ולסיום כהונתו.
בפועל, סמוטריץ’ מקדם פתרונות של “הסכמות” ו"מסלולים ייעודיים", בעוד שבשטח, קולות בתוך מפלגתו שלו מבקרים את מה שהם מכנים כ"הקרבת השוויון בנטל לטובת שרידות פוליטית".
בין הנהגה אידיאולוגית לפרגמטיות פוליטית
במישור ההצהרתי: קריאה לשותפות גורל, עידוד גיוס חרדים והבנה עמוקה של צרכי המילואימניקים.
במישור המעשי: תמיכה בחוקים הכוללים יעדי גיוס גמישים, התנגדות לסנקציות פליליות, ומתן עדיפות ליציבות הממשלה על פני הכרעה בסוגיית הנטל.
הפער הזה מחמיר בסוף 2025, כאשר מחיר השירות הממושך הופך לנטל כלכלי וחברתי כבד על בסיס הבוחרים הטבעי שלו.
סיכום אובייקטיבי של ה-AI
במבט אנליטי, סמוטריץ’ פועל תחת “מתח לוגי” מתמיד:
- הוא מכיר בצורך הצבאי הקריטי (Data-Driven Need).
- הוא מחויב לברית החרדית-לאומית (Political Constraint).
- הוא מנסה לפתור את הסתירה דרך דרישה ל"שינוי קונספציה" בצה"ל, ובכך מסיט את הדיון מהגיוס עצמו למבנה הצבא.
סמוטריץ’, בדומה לשאר השחקנים במערכת, מדגים כיצד האינטרס הקואליציוני מגדיר את גבולות הגזרה של הצדק החברתי-בטחוני.